שחקני הקבוצה הבוגרת
רשימת שחקנים:
גלרית תמונות
טבלת ליגת Winner
נקודות שערים מש' הקבוצה
16 13- 2 6 הפועל קריית שמונה 1.
15 19- 7 6 מכבי תל-אביב 2.
14 14- 5 6 הפועל באר שבע 3.
10 7- 4 6 בית``ר ירושלים 4.
10 6- 6 6 הפועל תל-אביב 5.
7 9- 8 6 הפועל רעננה 6.

מרילי ציון - מידע כללי

נתונים אישיים

3מספר חולצה:
11.02.1957תאריך לידה :
מגן שמאליתפקיד במגרש :
3.12.1983 בני יהודהבכורה בבוגרים :
אין מידעגובה:
אין מידעמשקל:

סטטיסטיקה אישית

הופעות בליגה : 176
הופעות בנבחרת : 6
הופעות בגביע המדינה : 26
הופעות בגביע הטוטו : 20
שערים בליגה : 20
שערים בנבחרת : 1
שערים בגביע המדינה : 5
שערים בגביע הטוטו : 2
הרחקות : 2

ציון מרילי

מאת: יצחק הברמן, מכבי חיפה
מגן שמאלי, הגיע בגיל 26 מהפועל ירושלים.
נולד בשכונת קטמונים בירושלים. את דרכו של ציון לכדורגל פילס לו אחיו הגדול, יצחק (אגב, שניהם הופיעו בנבחרת הלאומית, תופעה לא שכיחה). הגיע ממשפחה דתית מאוד אבל נהג ל`ברוח` ולשחק כדורגל אחרי שחזר מתפילה בבית הכנסת.
בגיל 17 כבר שיחק בקבוצה הבוגרת של הפועל ירושלים, אך למרות הצטיינותו וכושרו המעולה, התקדמותו נעצרה דווקא בגלל… אחיו, ששיחק על משבצת המגן השמאלי ולא גילה סימנים שהוא מתכוון לוותר על מקומו. ציון חשב על פרישה וכשהתגייס לצה"ל נטש לגמרי את הכדורגל. אז נכנסו לתמונה המאמן אמציה לבקוביץ שאימן בירושלים ואחיו, והשפיעו עליו לזנוח את מחשבות הפרישה.
הוא חזר לשחק בשנת 1975 לאחר שאחיו נפצע, נותח ולא חזר יותר למגרשים. בגיל 21 נבחר ציון לקפטן על ידי רוב השחקנים, למרות התמרמרות גדולה מצד שחקנים ותיקים.
חבר הנהלת מכבי חיפה, ציון ביטון, חיזר אחריו במשך שלוש שנים וניסה לשכנעו לעבור לעיר הכרמל. המגן הירושלמי "נדלק" על הקבוצה במשחקה מול מכבי תל אביב בחצי גמר גביע המדינה (4:4) בשנת 1983 ומיד הופעל עליו לחץ כבד לעבור להפועל תל-אביב. אלא שמרילי התרשם מהכשרונות הצעירים של מכבי חיפה.
הוא רצה לעזוב את ירושלים כדי להחליף אווירה. הוא דיבר בתחילת שנות השמונים על זכייה בתואר כלשהו ולדעתו, מכבי חיפה בעזרתו עשויה לזכות באחד התארים, אליפות או גביע.

לא קל היה בימים ההם לעבור מאדום לירוק. מזכ"ל הפועל דאז, יצחק אופק, התנגד נחרצות אבל מי שהתערב לטובתו, היה חבר הכנסת, עוזי ברעם, מאוהדיה המשפיעים של הפועל ירושלים שהסכים כי מרילי ישחק במכבי חיפה למרות שבחוזהו מצוין כי הוא רשאי לעבור רק לקבוצות ממרכז " הפועל". לבסוף, תמורת סכום של 1.2 מיליון שקלים , עלה צפונה.
כשהגיע לחיפה, ישב עם ההנהלה ואחת הדרישות המרכזיות שלו הייתה להכניס בחוזהו סעיף המקנה לו מענק אליפות. חברי ההנהלה נדהמו מהדרישה ה`מוזרה` שמעולם לא הוזכרה קודם בחוזה של שחקן במכבי חיפה והגיבו: " כאן משחקים רק כדי להיות במרכז הטבלה". מרילי התעקש, ההנהלה לא התנגדה יותר מדי ולה היה ברור שהסעיף המוזר יוותר חסר תוכן.
מרילי הביא עמו את קור הרוח והבגרות שחסרו לה קודם לכן. יחד עם זאהי ארמלי הכניסו משב רוח מרענן והחל מתחילת הסיבוב השני בעונת 1983/84 הקבוצה דהרה בצמרת, ניצלה שלומיאליות של בית"ר ירושלים ששמטה יתרון בן 13 נקודות ומענק האליפות של מרילי ש"קם לתחייה".
מרילי רכש לו במהירות מעמד של כוכב ומנהיג. הוא הפך לבועט הפנדלים הקבוע של הקבוצה ( מדורג שני במועדון אחרי זכריה בן-צבי כשלזכותו 34 בעיטות, 25 כיבושים ותשע החמצות, בכל המסגרות הרשמיות). הוא ניחן בזריקות חוץ ארוכות טווח למרחקים של עד 40 מ` שלא אחת גרמו למהומות ברחבות היריב. בעונת 83/84 שיחק בהרכב מול הפועל באר-שבע, אך המאמן שלמה שרף קבע מראש כי אם השוער הראשון, אבי רן, ייפצע וייאלץ לנטוש, הוא ימלא את מקומו וזאת בעקבות התפרצותו של צדוק אברהמי, שוער המשנה, כלפי המאמן שלא הרכיבו בשער.

למרילי היו הרבה רגעים של נחת. המאושר שבהם, הרמת הקרן הגורלית מאגף ימין, היישר לראשו של משה סלקטר שנגח את שער הניצחון (0:1) מול מכבי רמת-עמידר, שער שקבע כי מכבי חיפה אלופה בפעם הראשונה בתולדותיה.
לעומת זה, הייתה לו החמצת פנדל מכרעת שבדיעבד התברר כי חרצה את גורל האליפות בעונת 1985/86. חיפה שלו, הוליכה לאורך כל העונה בראש הטבלה וגם ערב משחק החוץ מול הפועל פתח-תקווה נותר פער בן ארבע נקודות לבין הדולקת אחריה, הפועל תל אביב. מרילי החטיא פנדל דווקא במשחק בפתח=תקווה, הפער הצטמצם לשתי נקודות בלבד והסוף ידוע, כאשר התל-אביבים חתכו ראשונים את קו המטרה בנצחם את החיפנים ב"משחק העונה" בבלומפילד 0:1 ארבע דקות לסיום.
יכולתו הגבוהה הביאה אותו גם לעמדת המגן השמאלי של הנבחרת הלאומית, בשורותיה כבש שער אחד (מול צפון-אירלנד בפברואר 1987).
אחרי שלוש שנים במכבי חיפה, מרילי ביקש לעזוב, כבר היה לו חוזה עם הפועל תל-אביב אך לבסוף ויתר ונשאר. שנה מאוחר יותר, ביקש לעבור לבית"ר ירושלים, עם סיום חוזהו בחיפה, אבל מותו של השוער אבי רן ז"ל, בתאונה ימית בכינרת, גרם לכך שמרילי ביטל את ההסכם וביקש להיות במחיצת חבריו בשעתם הקשה ביותר. הוא חשש שהקבוצה עלולה להתרסק בעקבות האסון הכבד.

מרילי הורחק פעמיים לתקופות ארוכות ולא בגלל התנהגותו במגרש. ב- 1986 הורחק לשישה משחקים בפועל על ידי בית הדין המשמעתי, לאחר שהוא וקבוצתו הורשעו בעבירה על תקנון שחקני ההסכם. כעבור שנתיים שוב הועמד לדין על אותה עבירה והורחק לשמונה משחקים. חסרונו הורגש היטב, לקבוצה נפסק עונש של הפחתת שתי נקודות אבל כל זה לא מנע מחיפה וממרילי להוות גורם בצמרת הטבלה ולבסוף לזכות באליפות השלישית שלו.
המגן המצטיין ששימש ראש קבוצה מספר שנים, לא הצליח מעולם לזכות בגביע המדינה, למרות ששיחק בגמר הגביע שלוש פעמים. הוא הפסיד 0:1 לבית"ר ירושלים (1985) בפנדלים למכבי תל-אביב (1987) אחרי שהמשחק הסתיים בתיקו 3:3 ואותה תמונה חזרה גם כעבור שנתיים, בהפסד מהנקודה הלבנה לבית"ר ירושלים. כך החמיץ זכייה בשני "דאבלים" בגלל … בית"ר ירושלים.
רגע קשה, כמעט קטלני,למרילי ולמכבי חיפה, התרחש אחרי הזכייה באליפות הראשונה. מכונית הסובארו שלו הייתה מעורבת בתאונת דרכים קשה בכביש יגור-שפרעם. הוא חזר עם חברים מהכינרת שם עסקו בסקי מים. רכבו הספיק לסטות, מה שהפחית את חומרת ההתנגשות עם מכונית הרנו שהגיחה מולו. מרילי "יצא בזול" עם שבר בכף היד ומכונית מעוכה לחלוטין.

בקיץ 1990 שב לחיפה המאמן שלמה שרף, שהחליט לשחרר את המגן בן ה- 33 שהביא את המהפך לחיפה. שרף טען שמרילי הוא דמות יוצאת דופן בעיר הכרמל, אך לא יהיה לו נעים להושיבו על ספסל המחליפים, בגלל גילו המתקדם. מרילי שצף וקצף על ההחלטה ולבסוף, בסיכום עם ההנהלה, הובטח לו שישמש עוזר-מאמן, שייערך לו משחק הוקרה ושחולצתו (מספר 3) לא תהיה בשימוש , שנה לאחר פרישתו. כל ההבטחות נותרו על הקרח.


Copyright © Maccabi Haifa All rights reservedכל הזכויות שמורות למכבי חיפה